#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנ. מאיזו ברייתא איתותב רבא? 	דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמש בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני כל אחת ואחת צריכה חמישה גיטין.	קידושין נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנא. והילכתא כוותיה דאביי ביע""ל קג""ם, סימני אלו הלכות הן? "	"י - יאוש שלא מדעת [לא הוי יאוש] <sup>צה</sup> ע - עד זומם למפרע הוא נפסל. ל - לרש""י לחי העומד מאליו [הוי לחי] <sup>צה</sup>. והתוס' (ד""ה ביע""ל קג""ם) כתבו בשם ר""ת ימי לידה שאינה רואה בהן שאין עולים לספירת זיבתה ובני נרבונא פירשו אפשר ולא קמכוין [ע""פ גי' הרש""ש] [שמותר] <sup>צה</sup> ק - קידושין שאין מסורים לביאה הוו קידושין. ג - גילוי דעתא בגיטא [דלאו מילתא היא]  <sup>צה</sup> מ - מומר אוכל נבילות להכעיס [ע""פ גי' הב""ח] [דפסול לעדות דלא בעינן רשע דחמס] <sup>צה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צה.  כמבואר בש""ס.</span>"	קידושין נב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנב. לאחר שהלכה כאביי ביע""ל קג""ם אלו הלכות אפשר ללמוד ממשנתנו מעשה בחמש נשים וגו' ומה החידוש בכל אחת מהן? <br>"	"המקדש בפירות שביעית מקודשת ופרש""י ולא אמרינן לאו ממונו דזוכה בהם נינהו א""נ דלא תימא לאכלה אמר רחמנא ולא לדבר אחר. והתוס' (ד""ה המקדש) ביארו שאע""ג שלכתחילה אסור לקדש בהם בדיעבד האשה מקודשת. קידשה בגזל אינה מקודשת ואפילו בגזל דידה ופרש""י ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה. אשה נעשית שליח לחברתה ואפילו במקום שנעשית לה צרה ופרש""י דאע""ג שבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה נאמנת שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא. והתוס' (ד""ה ואפילו) כתבו דאי נמי י""ל דהחידוש הוי מהא דאמר אשה נעשית שליח לחברתה אפילו היכא דקיבלה הקידושין מסתמא <sup>צו</sup>.<br>וקידושין שאין מסורים לביאה הוו קידושין ולא אמרינן כרבא דילפינן מכי יקח איש אשה ובעלה דלא הוו קידושין <sup>צז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צו.  וברא""ש  (סי' כו)  פירש דבריהם שכשקבלה סתם אמרו לה קבלי בשביל כולנו והיא לא אמרה כן אקבל גם בשבילכם אלא שתקה וקבלה סתם וקמ""ל דכיון שקבלה בסתם ולא אמרה בפירוש איני רוצה לעשות שליחותכם מסתמא בשביל כולם קבלה ואע""פ שנעשו לה צרות.
<br>צז.  כתב הרשב""א  (ד""ה אמר)  שבירושלמי ש""מ חמש, הני ארבע דהכא ועוד אחרת, שחמש מתקדשות כאחת. ורב דלא מני לה, דלמא משום דפשיטא ליה ולא איצריכא ליה למילפה ממתניתין.</span>"	קידושין נב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנג. אריס שקידש במלא יד של בצלים או באגודת ירק משל בעל הבית האם מקודשת ומדוע? 	"במלא יד בצלים אינה מקודשת דבעל הבית לא מחל לו על חלקו <sup>צח</sup>. באגודת ירק מקודשת שדרך הירק להיות מחולק באגודות וכולן שוות וכנגד האחת שנטל יטול בעל הבית אחת.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צח.  כתב הרשב"" א  (ד""ה א""ל)  דאפילו נתן לה שוה שתי פרוטות אינה מקודשת, לפי שבכולו היא מתקדשת לו ולא בחציו, אלא א""כ פירש לה במה שיש לי בו.</span>"	קידושין נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנד. מדוע הקשתה הגמ' שר' יוחנן גם אמר כרב 1) אולי בגזל שלה חולק וסובר שמקודשת 2) הרי עיקר חידושו של ר' יוחנן שאין הנגזל יכול להקדיש ואילו רב חידש שאין הגזלן יכול לקדש? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה והוא) שרב מיירי בדלא שדיך ובזה ודאי ר' יוחנן לא חולק שאינה מקודשת שיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי.<br>2) שרב חידש שאינה צריכה גט אפילו מדרבנן וגם ר' יוחנן שאמר שאין הנגזל יכול להקדיש אפילו איסור דרבנן אין בו."	קידושין תוס' נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנה. מדוע המקדש בחלקו אינה מקודשת הרי נתן לה הנאה ששוה פרוטה? 	"כתבו התוס' (ד""ה המקדש) שאינה מקודשת כיון שהטובת הנאה אינה משלו דהא ממון גבוה הוא ואינו יכול ליקח ממון מהנאה שעשה לה."	קידושין תוס' נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנו. מה נדרש מ""וזה לך מקדש הקדשים מן האש""? "	ר' יהודה דרש לך לכל צרכיך ואפילו לקדש בו אשה. ר' יוסי דרש כאש, חלקו של אהרן הושווה לחלקו של מזבח, מה מזבח לאכילה אף כהן לאכילה ולא לדבר אחר.	קידושין נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנח. המקדש במעשר שני האם מקודשת ומדוע ומה פירוש משום אונסא דאורחא? 	"לר""מ בין בשוגג בין במזיד לא קידש דס""ל דמעשר שני ממון גבוה דכתיב ביה הוא קדש לה' - הוא בהוייתו יהא. לר' יהודה במזיד קידש דס""ל דממון הדיוט הוא. בשוגג לא קידש לפי שאין האשה רוצה בהם בגלל טורח הדרך ואם היתה יודעת שהוא מעשר שני לא קבלתו לשם קידושין והוו להו קידושי טעות. והסתפק ר' יעקב אם גם האיש אינו רוצה משום אונסא דאורחא או שנח לו שיקנה אשה ממילא. [כן פרש""י ועי' בהגו""צ בעוז והדר]. ובפירוש משום אונסא דאורחא כתב רש""י דעל כרחך אונסא דאורחא עליה רמיא, שהמעשר אין בו כאן שוה פרוטה שלא ניתן להוציאו אלא בירושלים שאפילו תמכרנו דמיו נתפסים בקדושתו וקידושין צריכין שיהיה בהם שו""פ, הילכך אי הוה ידע מעיקרא דמעשר הוא כיון דבעי לקבולי עליה אונסא דאורחא לא הוה מקדש לה ביה דשכיח לאיתנוסי טפי גבי איתתא מגברא. א""נ לא רמי אחריות עליה, לא ניחא ליה דליתניס מינה פן תיעצב ותאמר לו קידשתני בדבר שלא נהניתי בו."	קידושין נב: - נג		
